חשבתם פעם איך זה להרגיש צמא מאוד, ולגלות שאין אפילו טיפת מים אחת לשתות בכל המדינה שלכם? זה בדיוק מה שקרה במצרים בתחילת עשר המכות. בהתחלה, המטרה הייתה רק להראות לפרעה את הכוח של ה', אבל עכשיו המכה הופכת לעונש גדול לכל המדינה. ה' מחליט שכל מקורות המים יהפכו לדם כדי שלמצרים לא יהיה מה לשתות.
ה' אומר למשה להעביר את התפקיד לאהרן אחיו. למה בעצם שמשה לא יכה את המים בעצמו? התשובה היא שמשה היה צריך ללמד אותנו שיעור חשוב בהכרת הטוב. כשהוא היה תינוק קטן, מי היאור שמרו עליו כשהיה בתוך התיבה. לכן, זה לא מתאים שהוא יכה את המים שהצילו את חייו.
כדי להפוך את המים לדם, אהרן לא היה צריך לטייל בכל רחבי מצרים. הוא פשוט עמד במקום אחד והניף את המטה שלו לכל הכיוונים. התנועה הזאת הוכיחה לפרעה שזה לא סתם אירוע טבעי שקרה במקרה, אלא פעולה מכוונת של ה'.
המכה פגעה בכל מימי מצרים, כלומר בכל המים המתוקים והטובים לשתייה. היא הגיעה אל נהרתם, שהם הנהרות הטבעיים שזורמים, אל יאריהם, שהם התעלות המיוחדות שהמצרים חפרו כדי להשקות את השדות, ואל אגמיהם, שהם מקומות שבהם נאספו ועמדו מי גשמים. המכה פגעה גם בכל מקוה מימיהם, שזה אומר כל הבארות, המעיינות ואפילו המים שבתוך המרחצאות.
החלק המדהים ביותר במכה מופיע במילים ובעצים ובאבנים. המכה לא פגעה רק במים שבחוץ, אלא אפילו במים שהמצרים כבר שאבו, הביאו הביתה ושמרו בתוך דליים וכלים שעשויים מעץ ומאבן. אפילו המים האלה הפכו לדם, וכך לא נשארה למצרים שום דרך לשתות.