שמות, פרק ז׳, פסוק ח׳

תארו לעצמכם שאתם עומדים מול המלך הכי חזק בעולם, והוא מסתכל עליכם במבט מזלזל ולא מאמין לאף מילה שלכם. מה הייתם עושים כדי לשכנע אותו? בדיוק ברגע הזה, רגע לפני שמתחילות המכות במצרים, ה' מכין את משה ואהרן למפגש הגורלי מול פרעה. עכשיו כבר לא מספיק רק לדבר, הגיע הזמן למעשים ולניסים גדולים. בדרך כלל ה' מדבר רק עם משה, אבל הפעם הוא פונה גם לאהרן. ה' יודע שפרעה עומד לדרוש מהם הוכחה שהם באמת שליחים שלו, וההוכחה הזו שייכת לשניהם יחד. המילה לאמר נותנת להם אישור מיוחד להגיד לפרעה במפורש שהם פועלים בשם ה'. בנוסף, היא רומזת להם שהם אפילו לא צריכים לחכות שפרעה יבקש מהם הוכחה, אלא מספיק שהם יראו שהוא מפקפק בהם כדי שיעשו את הנס מיד. בהתחלה, אהרן הוא זה שמשתמש במטה שלו כדי לעשות את הניסים, ולא משה. ה' רצה לשמור על הכבוד של משה, כדי שלא ישוו את המטה החשוב שלו למקלות של המכשפים המצריים. המטה של אהרן הופך דווקא לתנין, כי התנין הוא הסמל של פרעה. כשהתנין של אהרן בולע את המקלות של המצרים, זה בעצם רמז ברור לכך שבהמשך ה' ינצח את מלך מצרים לחלוטין. מכאן מתחילה סדרה מסודרת של מכות, שנועדה להראות לכולם שה' שולט בטבע. המכות מתחילות מדברים קלים שמפריעים מעט, ולאט לאט מתגברות. החרטומים, שהם המכשפים של מצרים, מנסים לחקות את הניסים של ה', אבל הם לא באמת יכולים לברוא שום דבר. כל מה שהם עושים זה רק אחיזת עיניים ותחבולות זריזות כדי להטעות את האנשים שצופים בהם.