חשבתם פעם איך זה מרגיש כשבעיה ממש גדולה פשוט לא עוברת, יום אחרי יום? מכת הדם, המכה הראשונה שספגו המצרים, נמשכה שבוע שלם. המילים וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים מלמדות אותנו שעברו שבעה ימים מלאים שבהם הנהר הענק של מצרים נשאר מלא בדם, והמצרים נאלצו להמשיך לחפור מסביב כדי למצוא קצת מים נקיים לשתייה. בזמן הזה, בני ישראל לא נפגעו כלל והיו להם מים רגילים וטובים, כי ה' תמיד שומר עליהם ומבדיל בינם לבין המצרים.
ומה עשה פרעה מלך מצרים בזמן הזה? למרבה הפלא, הוא בכלל לא התרגש. בניגוד למכות אחרות שיבואו בהמשך, הפעם הוא אפילו לא ביקש ממשה להתפלל אל ה' שיעצור את המכה. הלב שלו היה כל כך עקשן, ובארמון שלו לא חסר שום דבר. לא היה אכפת לו שהעם שלו סובל וצמא, העיקר לא לשלוח את בני ישראל לחופשי.
בסוף השבוע הזה, התורה אומרת שזה קרה אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר. המילים האלו חשובות, כי הן מדגישות שאחרי שבעת הימים הנהר נרפא לגמרי וחזר להיות מים נקיים וצלולים. זה מראה לנו שהמכה הבאה, מכת צפרדעים, לא קרתה סתם בגלל שהמים היו מלוכלכים, אלא היא הייתה נס חדש לגמרי שהגיע ישירות מה'.