יצא לכם פעם לפגוש מישהו שהיה כל כך בטוח בעצמו, עד שהוא חשב שהוא יכול לעשות הכל לבד ולא צריך עזרה מאף אחד? כך בדיוק התנהג פרעה מלך מצרים. הוא היה כל כך מלא בגאווה, עד שהוא ממש חשב שהוא אל. הוא התגאה בכך שנהר היאור שייך לו, והכריז שהוא בכלל לא צריך את חסדי ה' או את גשמי השמיים.
בגלל הגאווה העצומה הזו, מגיעה ענישה למצרים. כאשר ה' אומר הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב, הכוונה היא לצבא חזק מאוד שיגיע מבחוץ, הצבא של מלך בבל. המטרה של הבאת הצבא הזה היא לשבור לגמרי את האשליה של פרעה שהוא אל שיכול לעשות הכל, ולהוכיח לכולם שה' הוא השליט היחיד והמוחלט בעולם.
בדרך כלל, כשה' מעניש, הוא פועל ברחמים. הוא פוגע קודם ברכוש או בחיות כדי לתת לאנשים הזדמנות להתעורר, להבין שטעו ולחזור בתשובה. אבל כאן המצב שונה. ה' אומר וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה. שימו לב שהאדם מוזכר לפני הבהמה. הסיבה לכך היא שהפעם לא מדובר באזהרה. זהו עונש סופי ומוחלט על מעשיהם הרעים, ולכן הדין פוגע קודם כל באנשים עצמם.