קרה לכם פעם שראיתם אדם מבוגר וחשוב בוכה, ומיד הרגשתם שגם לכם עומדות דמעות בעיניים? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. עזרא רצה לעורר את העם לחזור בתשובה ולתקן טעות גדולה שהם עשו. לכן, הוא לא התפלל בשקט בבית שלו, אלא עשה זאת מול כולם. בזמן שהוא עמד וּכְהִתְפַּלֵּל לה׳, הוא אמר וידוי על החטאים של העם, שזה אומר וּכְהִתְוַדֹּתוֹ. מתוך צער עמוק מאוד הוא השתטח על הארץ, ולזה קוראים וּמִתְנַפֵּל. בתוך הלב שלו הוא ביקש מה׳ סליחה וכוח לתקן את מה שהתקלקל.
עזרא בכה והתפלל בקול רם בכוונה, כדי לגעת בלב של האנשים ולגרום להם להתחרט. וזה באמת עבד! האנשים שעמדו סביבו התחילו גם הם לבכות, וקולות הבכי שלהם משכו קהל עצום אל רחבת בית המקדש. המילה בֶכֶה פירושה פשוט בכי גדול. בתוך הקהל הזה היו גם נָשִׁים וִילָדִים. הנשים שהגיעו היו נשים יהודיות שהיו עצובות מאוד בגלל הטעויות שבעליהן עשו, והן הצטרפו לכולם כדי לבכות ולבקש מה׳ סליחה יחד.