יצא לכם פעם לראות קבוצה של ילדים שעושה משהו לא בסדר, ופתאום ילד אחד שלא עשה כלום קם, לוקח אחריות ומדבר בשם כולם רק כדי לא לבייש אותם? זה בדיוק מה שעושה אדם בשם שכניה. הוא ניגש אל עזרא כדי להתוודות על טעות גדולה שהעם עשה. הרבה אנשים התחתנו עם נשים מעמים אחרים שלא שמרו על התורה. שכניה אומר לעזרא מעלנו, כלומר חטאנו. אבל שכניה עצמו בכלל לא חטא! הוא מדבר בלשון רבים מתוך טוב לב ואצילות, כדי לכלול את עצמו עם החוטאים ולא להעליב אותם מול כולם. חוץ מזה, העם כולו היה קצת אשם כי אנשים ראו את מה שקורה ולא ניסו למחות ולעצור את זה.
שכניה מסביר את הטעות במילה ונשב, שפירושה שהם הכניסו את הנשים האלה לתוך הבתים שלהם והושיבו אותן שם כדי להתחתן איתן. למרות המצב העצוב, שכניה מציע פתרון ואומר ועתה, כלומר זאת קריאה להזדרז ולחזור בתשובה מיד, בלי לחכות. הוא מוסיף ואומר שיש מקוה, שזה אומר שיש תקווה. עכשיו, כשהעם מבין את הטעות שלו, יש להם את הכוח לתקן את מה שקלקלו. הדרך לתקן היא לעשות מעשה אמיץ ולהוציא את הנשים האלה והילדים שנולדו להן מתוך הקהילה, כדי לחזור להיות עם ששומר על הדרך של ה'.