שכניה בן יחיאל ממשפחת עילם ניגש אל עזרא כדי להתוודות על חטא נישואי התערובת. הוא מצהיר אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בלשון רבים מתוך אצילות נפש כדי להימנע מהלבנת פני החוטאים, אך גם משום שהציבור כולו נושא באשמה על כך שלא מחה נגד התופעה. את החטא הוא מתאר במילה וַנֹּשֶׁב, שמשמעותה הכנסת הנשים הנוכריות לתוך הבתים כדי לשאת אותן. למרות חומרת המעשים הוא קורא לחזרה מיידית בתשובה ואומר וְעַתָּה יֵשׁ־מִקְוֶה. מילה זו מבטאת את התקווה לתקן את המעוות על ידי גירוש הנשים מן הקהילה, צעד מעשי שישמש גם כטהרה רוחנית הדומה לרחצה במקווה מים.
עזרא, פרק י׳, פסוק ב׳
וַיַּ֩עַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י (עולם) [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נׇכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.