עזרא, פרק י׳, פסוק א׳

Ezra 10:1Sefaria

וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ {פ}

עזרא עורך מעמד פומבי של אבל ותפילה כדי לעורר את העם לחזור בתשובה מחטא ההתבוללות. בשעה שהוא עומד וּכְהִתְפַּלֵּל, אומר וידוי על חטאי העם ובזמן וּכְהִתְוַדֹּתוֹ הוא וּמִתְנַפֵּל ומשתטח על הארץ, תוך שהוא מבקש מה' מחילה וכוח לתקן את המעוות. עזרא בוכה בקול רם בכוונה תחילה כדי להכניע את לב החוטאים, וקולות הבכי שלו עוררו גם את הסובבים אותו לבכות. קולות אלו קיבצו אל רחבת בית המקדש קָהָל רַב־מְאֹד של אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים, כאשר הנשים היו נשות יהודים שבעליהן נשאו נוכריות והן באו לבכות על מצבן. כך הפך האירוע להמוני, כאשר העם ממרר בבכי, כמשמעות המילה בֶכֶה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ט׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.