תארו לעצמכם שכל האנשים בעולם היו חברים טובים, מסכימים על כל דבר ומדברים בדיוק באותה השפה. איזה כוח עצום היה להם יחד, נכון? זה בדיוק מה שהיה פעם. ה' מסתכל על בני האדם ורואה שהם הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם. כולם היו מאוחדים לגמרי, ללא מריבות או קנאה, והשלום הזה נתן להם כוח אדיר ששמר עליהם. ה' מדבר אל המלאכים ומסביר להם שבני האדם משתמשים באחדות הזו למטרה שלילית.
ה' רואה שזה רק הַחִלָּם, כלומר, זו רק ההתחלה שלהם. הם כבר הפסיקו רק לדבר והתחילו ממש לעשות ולבנות. המילה יָזְמוּ מתארת תכנון עמוק של מזימה לא טובה. התוכנית שלהם הייתה להשכיח את ה' מהעולם ולעשות מעשים רעים. ה' אומר כי וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם. המילה יִבָּצֵר מזכירה עיר בצורה, עיר מוקפת בחומה חזקה שקשה מאוד לעבור. הכוונה היא שבגלל שהם כל כך מאוחדים, שום דבר טבעי כבר לא יוכל לעצור או לעכב אותם מלהשלים את התוכנית שלהם.
אם ה' לא יתערב ויעצור אותם עכשיו, המעשים הרעים יתפשטו בכל העולם. לכן, הפתרון הנכון ביותר היה לבלבל את השפות שלהם ולפזר אותם. כך, ברגע שהעולם מחולק לעמים שונים, גם אם קבוצה אחת בוחרת בדרך לא טובה, הקבוצות האחרות נשארות חופשיות ויכולות להמשיך לבחור בטוב.