יצא לכם פעם לתכנן מסלול ארוך כדי להצליח במשימה חשובה? תארו לעצמכם ארבעה מלכים חזקים שצועדים עם הצבא שלהם. אחרי שהם סיימו לכבוש שטחים בדרום, הם מחליטים לשנות כיוון. הם מסתובבים ומתקדמים לכיוון אזור ים המלח כדי להכניע עוד עמים. המסע שלהם מביא אותם אל עֵין מִשְׁפָּט הִיא קָדֵשׁ. למה המקום נקרא כך? כי זה היה מישור נוח שבו המלכים היו מתאספים כדי לשפוט את העמים שחיו באזור.
משם הם ממשיכים במסע וכובשים את שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי. המילה שְׂדֵה כאן לא מתארת מקום שבו מגדלים ירקות או חיטה, אלא מישור גדול ורחב שהיו בנויות בו ערים. אולי תשאלו את עצמכם: איך יכול להיות שהם נלחמו בעמלק, אם עמלק עדיין בכלל לא נולד באותו זמן? התשובה היא שהתורה קוראת למקום הזה על שם העתיד, כלומר בשם שבו כולם יכירו את האזור הזה הרבה שנים אחר כך, כשצאצאי עמלק יגורו בו.
לקראת סוף המסע שלהם הם מנצחים וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר. המקום הזה הוא בעצם אזור עין גדי, והוא נקרא כך בגלל עצי התמר הרבים שצמחו שם. כשהמלכים מגיעים לעין גדי, הם כבר ממש קרובים לאזור סדום ועמורה, וכך הם מכינים את הדרך לקרב הגדול מול מלך סדום ובעלי הברית שלו שמחכים להם שם.