קרה לכם פעם שהאשימו אתכם במשהו, אבל באמת ובתמים הייתם בטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון? זה בדיוק מה שמרגיש אבימלך מלך גרר כשהוא עומד למשפט מול ה' ומנסה להסביר את המעשים שלו. הוא טוען שהוא ממש לא התכוון לעשות משהו רע כאשר לקח את שרה אליו. כשהוא אומר הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא, הוא מסביר לה' שהוא בדק את העניין בצורה יסודית. הוא שאל את אברהם פנים אל פנים, אחר כך חקר את שרה בנפרד, ואפילו שאל את העבדים שלהם. כולם נתנו לו את אותה התשובה, ולכן הוא היה לגמרי בטוח ששרה פנויה ואינה נשואה.
אבימלך ממשיך ומסביר את עצמו בשני שלבים. תחילה הוא אומר שפעל בְּתָם לְבָבִי, כלומר במחשבה טהורה ונקייה. לא היה לו שום רצון לחטוא, והוא באמת רצה לשאת את שרה לאישה בצורה מכובדת. לאחר מכן הוא מוסיף שפעל וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, כלומר הידיים שלו נקיות ממעשה רע. הוא לא חטף אותה באלימות אלא בהסכמה, והוא גם לא פגע בה.
למרות שאבימלך בטוח שהוא צודק ויש לו כוונות טובות, עדיין יש כאן טעות גדולה. מלך לא אמור להשתמש בכוח שלו כדי לקחת אליו נשים זרות שמגיעות לארץ שלו רק בגלל המנהג המקומי. ה' מצפה ממנהיגים להציב רף התנהגות גבוה ומוסרי יותר, לדעת מה מותר ומה אסור, ולא לנצל את הכוח שיש להם בידיים.