תארו לעצמכם מצב שבו כועסים עליכם על משהו שעשיתם, אבל באמת ובתמים לא ידעתם שזה אסור. בטח הייתם מרגישים שזה ממש לא הוגן. זה בדיוק מה שקרה לאבימלך המלך. הוא לקח את שרה לארמון שלו, כי אברהם ושרה אמרו לו שהם רק אח ואחות. הוא בכלל לא ידע שהיא נשואה לאברהם.
באותו לילה, ה' מתגלה אל אבימלך. התורה מקפידה לספר לנו שאבימלך לֹא קָרַב אֵלֶיהָ, כלומר הוא לא נגע בשרה ולא התחתן איתה, כי ה' שמר עליה ועצר אותו. למה כל כך חשוב לתורה להדגיש את זה דווקא עכשיו? כי ממש בקרוב עומד להיוולד יצחק. התורה רוצה שיהיה ברור לכולם מעל לכל ספק שיצחק הוא הבן של אברהם, ושלא יתחילו שמועות לא נכונות.
אבימלך נבהל מאוד ופונה אל ה' בשאלה: הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג. הוא קורא לעצמו צַדִּיק כי הוא מרגיש חף מפשע. הרי הוא פעל בתום לב והאמין למה שאמרו לו. אבל למה הוא משתמש במילה גּוֹי, שפירושה עם שלם, ולא מדבר רק על עצמו? אבימלך מבין שבתור מלך, הגורל שלו קשור לגורל של כל העם שלו. הוא בעצם שואל את ה' האם זה צודק להעניש מלך, ובכך להביא אסון על מדינה שלמה שלא עשתה שום דבר רע.