קרה לכם פעם שהבטיחו לכם משהו מיוחד מאוד, וחיכיתם לו המון המון זמן? תארו לעצמכם איזו שמחה גדולה הרגישו אברהם ושרה כשההבטחה שה' נתן להם סוף סוף התגשמה. התורה מספרת ששרה וַתַּהַר וַתֵּלֶד, כלומר נכנסה להיריון וילדה. שתי המילים האלה כתובות ממש צמודות זו לזו כדי ללמד אותנו שכל התהליך היה פלא אחד גדול ורצוף, ואפילו הלידה עצמה עברה בקלות ובלי כאב.
התינוק המיוחד הזה נולד לְאַבְרָהָם. באותו זמן היו אנשים שניסו ללגלג ולהגיד שהתינוק בכלל לא שייך לאברהם. כדי להשתיק אותם ולהראות לכולם את האמת, ה' עשה נס מדהים ויצר את הפנים של יצחק התינוק כך שיהיו זהות לחלוטין לפנים של אברהם אביו.
יצחק נולד לאברהם לִזְקֻנָיו, כשאברהם כבר היה איש מבוגר מאוד. אבל המילה הזו גם רומזת שיצחק הוא הבן שנבחר להמשיך את הדרך הרוחנית והטובה של אביו.
כל הפלא הזה התרחש בדיוק במועד שה' קבע מראש, זמן שנקרא אֹתוֹ. ה' קבע את הזמן בצורה כל כך מדויקת, עד שהוא ממש עשה סימן של שריטה על הקיר, והבטיח שכאשר קרני השמש יאירו בדיוק על הסימן הזה בשנה הבאה, יצחק ייוולד. וכך בדיוק, בלי שום איחור, קרה הנס.