קרה לכם פעם שחיפשתם משהו שהיה ממש מול העיניים שלכם, אבל פשוט לא שמתם לב אליו עד שמישהו עזר לכם למצוא אותו? זה בדיוק מה שקרה להגר במדבר, כשבנה ישמעאל היה חלש מאוד בגלל הצמא. ה׳ לא ברא פתאום באר חדשה מכלום. הבאר כבר הייתה שם כל הזמן, והיו אפילו שיחים מסביב שרמזו שיש שם מים. כשהתורה אומרת שה׳ וַיִּפְקַח את עיניה, הכוונה היא שהוא נתן לה פתאום מחשבה צלולה ותשומת לב כדי שתצליח להבחין בבאר שהייתה ממש קרובה אליה.
מיד כשהיא ראתה את המים, היא מיהרה לפעול. הכתוב אומר וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר. חמת היא מעין כד או שק קטן למים. הגר שאבה מים אל החמת ונתנה לישמעאל לשתות כדי שיתחזק ויתאושש. אחרי שהוא שתה, גם היא שתתה בעצמה, ובסוף היא מילאה את החמת שוב כדי שיהיו להם מים להמשך הדרך. הגר הבינה שהמים האלו הם עזרה מיוחדת מה׳, ולכן הם היו בשביל ישמעאל כמו תרופה של ממש שעזרה לו להבריא ולהמשיך לחיות.