יצא לכם פעם לחשוב איך זה לגדול במדבר הגדול, רחוק מהבית, במקום שיש בו חיות בר ואין בו מים או אוכל מסודר? כשישמעאל היה במדבר, ה' שמר עליו מכל הסכנות. המילים וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר מלמדות אותנו שה' השגיח עליו באופן מיוחד, הגן עליו מחיות רעות ועזר לו להצליח.
המילה וַיִּגְדָּל מספרת לנו שישמעאל לא רק התבגר והתחזק בגופו, אלא גם התעשר ואסף לעצמו רכוש רב. הוא לא גר ביישוב או בעיר, אלא וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר, וחי חיים של נדודים וחופש במרחבים הפתוחים. כדי להשיג אוכל במציאות הלא פשוטה הזו, הוא היה חייב ללמוד לצוד. התורה מתארת אותו במילים רֹבֶה קַשָּׁת. המילה רֹבֶה פירושה אדם שיורה חצים, והמילה קַשָּׁת מציינת שהוא לא היה סתם יורה רגיל, אלא מומחה אמיתי ומקצוען בשימוש בקשת.
את האומנות המיוחדת הזו הוא למד לגמרי בעצמו בעזרת ה', ללא שום מורה. ישמעאל השתמש בכישרון הזה כדי לצוד, אך לעיתים גם כדי לקחת רכוש מאנשים שעברו במדבר. את המומחיות הגדולה שלו הוא לא שמר רק לעצמו, אלא העביר אותה הלאה ולימד גם את בניו וצאצאיו, שהפכו בעצמם לקשתים גיבורים ומיומנים.