יצא לכם פעם להמציא שם למקום מיוחד שגיליתם? כשאברהם מעניק שם למקום, הוא עושה משהו הרבה יותר גדול מסתם לבחור מילה יפה. ברגע שהוא קורא למקום בשם, הוא בעצם מודיע לכולם שהשטח הזה עובר עכשיו להיות שלו באופן רשמי. זהו סימן לעתיד, הבטחה שיום אחד כל הארץ תהיה שייכת לצאצאים שלו.
השם בְּאֵר שָׁבַע מסתיר בתוכו שתי משמעויות חשובות. מצד אחד הוא מזכיר את שֶׁבַע הכבשות שאברהם נתן לאבימלך, ומצד שני הוא מזכיר את העובדה ששם נִשְׁבְּעוּ שניהם זה לזה. למה היה כל כך חשוב להזכיר את השבועה בשם של המקום? אברהם ידע שאם המקום ייקרא רק על שם הכבשות, הפלשתים עלולים יום אחד לשכוח מההסכם ולגזול את הבאר. השבועה היא זו ששומרת על ההסכם ומגנה עליו לתמיד.
שימו לב שאברהם קרא לַמָּקוֹם הַהוּא בשם הזה, ולא רק לבאר עצמה, כי הוא נתן את השם לאזור כולו. המילה שְׁנֵיהֶם שמופיעה בסוף, מזכירה לנו את המפגש המיוחד שהיה שם: אבימלך, שהיה השליט של הארץ באותו זמן, עומד מול אברהם, שמייצג את העם שעתיד לשלוט בארץ בעתיד. זה היה הרגע הראשון שבו מלך אחר מכיר באופן רשמי בעם הגדול שעתיד לצאת מאברהם, והשם של המקום נועד להזכיר את הרגע הזה לדורות.