קרה לכם פעם שרציתם משהו מאוד, אבל במקום לבקש אותו רק לעצמכם, עזרתם לחבר לקבל אותו? זה בדיוק מה שעשה אברהם. הוא התפלל שה' ירפא את המלך אבימלך, למרות שהוא ושרה חיכו כל כך הרבה שנים לילד משלהם. בגלל זה המילה הראשונה מתחילה באות ו, כשכתוב וַה'. האות הזו מחברת אותנו לסיפור הקודם ומלמדת אותנו כלל מדהים: מי שמתפלל על חבר שלו שצריך עזרה, והוא בעצמו זקוק לאותו הדבר בדיוק, ה' עוזר לו ראשון.
התורה מספרת שה' פָּקַד את שרה. המשמעות היא שה' זכר אותה והשגיח עליה, ועשה לה נס פלאי שהחזיר לה את הכוחות והפך אותה שוב לבריאה וצעירה כדי שתוכל ללדת. המילה הקטנה אֶת מרמזת לנו ששרה לא חוותה את השמחה הזו לבד. באותו הזמן בדיוק, ה' ריפא עוד נשים ואנשים חולים ברחבי העולם כולו.
בהמשך כתוב שה' פעל כַּאֲשֶׁר אָמָר וגם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. למה להשתמש בשתי מילים שונות? כי יש כאן שני שלבים. המילה אמר היא כמו הבטחה רכה ונעימה ששרה אכן תזכה להיריון, והמילה דיבר היא הבטחה חזקה וברורה יותר על כך שהתינוק באמת ייוולד. כדי שכל זה יקרה, כתוב וַיַּעַשׂ. ה' לא רק הבטיח, אלא ממש עשה פעולה אמיתית ויצר עבור שרה אפשרות חדשה בגופה כדי שתוכל להיות אמא מאושרת.