קרה לכם פעם שקיבלתם הפתעה כל כך גדולה ומשמחת, שבכלל לא העזתם לחלום עליה? תארו לעצמכם את יעקב אבינו. אחרי המון שנים של עצב וניתוק, שבהן הוא היה בטוח שיוסף בנו אהובו כבר אינו בין החיים, הוא עומד פתאום מולו. ולא רק מולו, אלא גם מול שני הנכדים שלו. יעקב כל כך מתרגש ומופתע, והוא מרגיש צורך עמוק להודות לה' על החסד העצום הזה.
כשהוא מסתכל על יוסף, הוא משתמש במילה מיוחדת ואומר לו: לא פִלָּלְתִּי שאראה את פניך. המילה פִלָּלְתִּי קשורה למחשבה ולתקווה שבלב. יעקב בעצם מסביר ליוסף שמרוב ייאוש, הוא אפילו לא נתן לעצמו לחשוב או לדמיין בתוך תוכו שהוא יזכה לראות אותו שוב. זה היה נראה לו כל כך רחוק מהמציאות, שהוא אפילו לא התפלל על כך. אבל דווקא מתוך המקום הזה, שבו יעקב לא עשה שום פעולה כי הוא חשב שאין שום סיכוי, בולטת ההפתעה הטובה מאת ה'. יעקב מודה לה' ואומר: לא רק שזכיתי לראות אותך, אלא ה' נתן לי מתנה גדולה עוד יותר והראה לי גם את הילדים שלך. כך יעקב מלמד אותנו שה' עושה איתנו חסדים נפלאים ונותן לנו מתנות טובות, אפילו כשאנחנו לא מצפים להן בכלל.