קרה לכם פעם שביקשתם ממישהו טובה ממש גדולה, ופתאום הרגשתם שאתם צריכים להסביר לו למה אתם מבקשים את זה? יעקב אבינו עומד להיפרד מהעולם. הוא מבקש מיוסף, בנו האהוב, טרחה עצומה: לקחת אותו ממצרים ולקבור אותו בארץ ישראל, במערת המכפלה. אבל יעקב יודע שבלב של יוסף בטח עולה שאלה כואבת: למה אתה מבקש ממני לקחת אותך עד חברון, בזמן שאת אמא שלי, רחל, לא קברת שם אלא פשוט השארת אותה על אם הדרך?
לכן, יעקב מחליט להסביר ליוסף מה באמת קרה שם. הוא אומר מֵתָה עָלַי, כדי להראות עד כמה המוות שלה כאב לו באופן אישי ופצע את ליבו. הוא מסביר שהכל קרה בפתע פתאום. יעקב היה בדרך ארוכה, עם המון כבשים וילדים קטנים, והוא פשוט לא יכול היה לעזוב אותם לבד ולהזדרז לחברון. בנוסף, מזג האוויר היה חם, ולא היו להם חומרים מיוחדים שישמרו על הגוף שלה במסע ארוך, ולכן לא היה מכובד לטלטל אותה בדרכים.
יעקב מדגיש שזה קרה בְּעוֹד כִּבְרַת־אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה, כלומר כשהם היו במרחק מסוים מהעיר. המילה "כברת" גם מזכירה מילה שקשורה לאדמה יבשה ומחוררת, כדי שיוסף ידע שלא ירד גשם ולא היה בוץ שעצר אותם, אלא באמת לא הייתה להם שום אפשרות להמשיך. יעקב אומר וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם, כדי לספר שהוא נאלץ לקבור אותה ממש שם בשדה, אפילו בלי להכניס אותה לעיר הקרובה.
אבל יש כאן סוד גדול ומרגש הרבה יותר. יעקב מסביר שהקבורה שלה בַּדֶּרֶךְ לא הייתה סתם מקרה, אלא תוכנית מיוחדת של ה' למען העתיד. יעקב ידע בנבואה שבעתיד הרחוק, עם ישראל יגורש מארצו וילך בגלות באותו מסלול בדיוק. כשהילדים של רחל יעברו שם עייפים ועצובים, רחל תצא מהקבר שלה, תבכה ותבקש עליהם רחמים. ואז ה' יענה לה, ינחם אותה ויבטיח לה שיום יבוא וכל עם ישראל יחזור הביתה בשלום.