קרה לכם פעם שמישהו היה בטוח שאתם עושים טעות וניסה לתקן אתכם, אבל בעצם ידעתם בדיוק מה אתם עושים? זה בדיוק מה שקורה ליעקב. יוסף מנסה להזיז את הידיים של אבא שלו, כי הוא חושב שיעקב זקן, לא רואה טוב, ומתבלבל כשהוא מניח את ידו הימנית והחשובה דווקא על הראש של האח הצעיר.
אבל יעקב מסרב ומסביר ליוסף: יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי. יעקב אומר פעמיים את המילה "ידעתי" כדי להבהיר שני דברים: קודם כל, אני יודע שמנשה הוא הבכור ולא התבלבלתי. ושנית, אני יודע בדיוק מה ה' רוצה שאעשה. יעקב בוחר לתת את הברכה המיוחדת לאח הצעיר, כי לפעמים התפקיד הרוחני שה' בוחר לאדם חשוב יותר מסדר הלידה הרגיל.
יעקב מרגיע את יוסף ומבטיח לו שגם מנשה יקבל ברכה נפלאה וגַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם. כלומר, גם ממנשה תצא משפחה ענקית ומנהיגים חשובים, כמו השופט גדעון, שדרכם ה' יעשה ניסים לעם ישראל.
אבל אז יעקב מוסיף את המילה וְאוּלָם, שהפירוש שלה הוא "אבל". הוא ממשיך ואומר שאָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ. יעקב מסביר שהגדולה של אפרים תהיה מיוחדת ורוחנית מאוד. ממנו יקום בעתיד יהושע בן נון, שיהיה מנהיג ונביא. יעקב מברך את אפרים ששמו יהיה מְלֹא הַגּוֹיִם. זה לא אומר שהמשפחה שלו תתפזר בכל העולם, אלא שהפרסום של יהושע ימלא את העולם. כשיהושע יעשה את הנס העצום ויעצור את השמש והירח בשמיים, כל העמים ישמעו על כך ויתפלאו מאוד מהכוח שה' נתן לו.