בראשית, פרק מ״ח, פסוק י״ט

יעקב משנה את סדרי הטבע ומעדיף את הייעוד הרוחני על פני זכות הבכורה, תבנית החוזרת לאורך ספר בראשית. כאשר וַיְמָאֵן אָבִיו להזיז את ידו, הוא מבהיר בכפל המילים יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי כי אינו טועה בשל ראייתו החלשה, אלא פועל בהכוונה נבואית מודעת. הוא מבטיח למנשה כי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, שכן צאצאיו יתרבו מאוד ויעמידו שופטים שדרכם יעשה ה' ניסים לישראל. אבל, כמשמעות המילה וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ בזכות גדולה רוחנית ועל-טבעית שמתוכה יצמחו יהושע בן נון ומלכות ישראל. הביטוי וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם עשוי להעיד על עוצמה מספרית אדירה, על כריתה וחיסול של מלכי כנען, או על כך ששמע ניסיו של יהושע ימלא את העולם כולו.