יעקב מברך את נכדיו, אך הכתוב מציין כי וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף, שכן ברכת הבנים היא ברכתו האמיתית של האב והוא הצינור שדרכו היא עוברת. כהקדמה לברכה, יעקב משבח את ה' ומזכיר את זכות אבותיו, הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אשר במעשיהם פרסמו את כבוד ה' בעולם. מתוך ענווה יעקב אינו מונה את עצמו עמהם, אלא מתאר את ה' כמי שהָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר מפרנס ומשגיח עליו מאז שנוצר. בניגוד לאבותיו שהלכו לפני ה', יעקב מדמה עצמו לצאן ההולך בהכנעה אחר הרועה הדואג לצרכיו באופן תמידי וישיר, ומנהיג אותו מתוך שלום ורעות עמוקה.
בראשית, פרק מ״ח, פסוק ט״ו
פרשת ויחי
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.