בראשית, פרק מ״ח, פסוק ט׳

יוסף מציג את ילדיו כמתנה טהורה ומצהיר בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים, מתוך הכרת תודה לה' שזיכה אותו בזרע מבורך. המילה בָּזֶה מציינת כי הבנים ניתנו לו במקום הזה, בארץ מצרים, מכוח ההבטחה האלוהית, ויש המסבירים שיוסף אף הראה לאביו שטר נישואין פיזי כדי להוכיח שהקפיד על קדושת המשפחה בנכר. לאחר שיוסף מוכיח את טהרת בניו, יעקב נעתר לבקשתו ומבקש קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. הבקשה לקרב אותם אֵלַי מבטאת רצון להעניק להם קדושה לאומית, והמילה נָא מדגישה שיעקב בוחר לברכם עכשיו, על פי מצבם הנוכחי כצדיקים גמורים, מבלי לדון אותם על פי חטאי העתיד של צאצאיהם.