יוסף מציג את ילדיו כמתנה טהורה ומצהיר בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים, מתוך הכרת תודה לה' שזיכה אותו בזרע מבורך. המילה בָּזֶה מציינת כי הבנים ניתנו לו במקום הזה, בארץ מצרים, מכוח ההבטחה האלוהית, ויש המסבירים שיוסף אף הראה לאביו שטר נישואין פיזי כדי להוכיח שהקפיד על קדושת המשפחה בנכר. לאחר שיוסף מוכיח את טהרת בניו, יעקב נעתר לבקשתו ומבקש קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. הבקשה לקרב אותם אֵלַי מבטאת רצון להעניק להם קדושה לאומית, והמילה נָא מדגישה שיעקב בוחר לברכם עכשיו, על פי מצבם הנוכחי כצדיקים גמורים, מבלי לדון אותם על פי חטאי העתיד של צאצאיהם.
בראשית, פרק מ״ח, פסוק ט׳
פרשת ויחי
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְכֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.