בראשית, פרק מ״ח, פסוק כ״ב

יעקב מעניק ליוסף מעמד בכורה על פני שאר האחים ומוריש לו שְׁכֶם אַחַד עַל־אַחֶיךָ, כלומר חלק ונחלה כפולה בארץ או את העיר שכם עצמה. הוא מתאר את המעשה במילים אֲשֶׁר לָקַחְתִּי בסגנון נבואי על כיבוש עתידי שכאילו כבר התרחש, או כהתייחסות לבכורה שלקח בעבר. את הנחלה הוא לוקח מִיַּד הָאֱמֹרִי, עם המייצג את החזק שבעמי כנען או רומז לאויבים ספציפיים כעשו ושליטי שכם. הניצחון מושג בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי, ביטוי המתייחס למלחמות פיזיות בעבר ובעתיד, אך גם לעזרת ה' ולכלי נשקו הרוחניים של יעקב הכוללים את חכמתו, תחינתו ותפילתו החדה.