קרה לכם פעם שהייתם עייפים וחלשים, אבל אז שמעתם בשורה כל כך משמחת שפתאום התמלאתם באנרגיה חדשה? יעקב אבינו כבר היה מאוד מבוגר וחולה, ושכב במיטתו. בנו האהוב יוסף, שהוא גם השליט החשוב של ארץ מצרים, עמד להגיע אליו לביקור. יוסף גר רחוק ולא ביקר לעיתים קרובות, ולכן הוא נהג ברגישות רבה כלפי אביו. הוא לא רצה להיכנס פתאום לחדר ולהבהיל אותו, אלא שלח שליח שיכין אותו מראש. בהתחלה השליח סיפר ליעקב את החדשות בעדינות, וַיַּגֵּד, ורק לאחר מכן הודיע לו באופן ברור ורשמי שיוסף הגיע, וַיֹּאמֶר.
התגובה של יעקב לבשורה הייתה מדהימה. עצם הידיעה שהבן שלו מגיע נתנה לו כוחות. וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל, יעקב אסף את כל הכוח שעוד נשאר לו, וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה, והתיישב כשרגליו נוגעות ברצפה. למה יעקב התאמץ כל כך לשבת למרות שהיה חולה וחלש? היו לו שתי סיבות חשובות לכך. הסיבה הראשונה היא כבוד. למרות שיעקב הוא האבא, יוסף הוא מלך, ויעקב רצה לחלוק לו כבוד מיוחד של מלכים. הוא אפילו התאמץ והתיישב עוד לפני שיוסף בכלל נכנס לחדר, כדי להראות שהכבוד שלו הוא אמיתי מכל הלב. הסיבה השנייה היא שיעקב התכונן לתת ברכות חשובות. הוא רצה שכולם יראו שהוא יושב, צלול ומרוכז, כדי שאיש לא יוכל להגיד שאת הברכות נתן אדם חלש ומבולבל שלא הבין מה הוא אומר, אלא אדם חזק שמתכוון לכל מילה.