יצא לכם פעם לקבל הבטחה מיוחדת במינה, כזו שאתם זוכרים אותה גם אחרי הרבה מאוד שנים? כשיעקב אבינו כבר זקן מאוד, הוא קורא אליו את יוסף ומשתף אותו בהבטחה כזו בדיוק. יעקב מספר ליוסף על נבואה שהוא קיבל מאת ה׳ מזמן, ומסביר לו איך הוא הבין אותה.
ה׳ אמר ליעקב הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, כלומר הבטיח לו שהמשפחה שלו תגדל ותתרחב כמתנה מיוחדת. יעקב שם לב שאחרי ההבטחה הזו נולד לו רק בן אחד, בנימין. לכן הוא הבין שההבטחה של ה׳ לא אומרת שיוולדו לו עוד ילדים משלו, אלא שהנכדים שלו הם אלו שיתרבו ויהפכו לשבטים שלמים. ה׳ גם אמר ליעקב וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים. יעקב הסיק מהמילים האלו שאחד מהבנים שלו יתפצל לשניים, ושני החלקים ייחשבו כשבטים רגילים לכל דבר. מתוך ההבנה הזו, יעקב מחליט להעניק את המעמד הזה ליוסף, וקובע ששני הבנים שלו, אפרים ומנשה, יהיו שבטים עצמאיים ממש כמו שאר האחים הגדולים.
בהמשך הנבואה ה׳ אמר וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם. יעקב מסביר ליוסף שבגלל שה׳ נתן לו את ארץ ישראל, יש לו את הכוח והרשות לחלק אותה. הוא מעביר את הבכורה ליוסף ומחליט לתת לו נחלה כפולה בארץ. בסוף דבריו, יעקב מדגיש שהארץ ניתנת להם בתור אֲחֻזַּת עוֹלָם, כלומר נחלה שנשארת שלהם לתמיד. דרך המילים האלו יעקב מעביר ליוסף אזהרה ומסר חשוב: למרות שיוסף והמשפחה שלו מצליחים מאוד במצרים ויש להם שם תפקידים מכובדים, הם נמצאים שם רק באופן זמני. הבית האמיתי והנצחי שלהם הוא אך ורק ארץ ישראל.