מתוך כאב על האיום הבבלי, פונה הנביא אל ה' בהכרזה כי הוא השליט הבלעדי בעולם מִקֶּדֶם, מאז ומעולם ועוד מימי האבות. מתוך ביטחון זה הוא מתחנן ומביע את אמונתו כי לֹא נָמוּת, והעם לא יושמד לחלוטין בידי האויב. הנביא מבין כי ה' העניק לאויב כוח ולְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ רק כדי להעניש מורדים, וכי ה', שהוא סלע איתן וְצוּר, יְסַדְתּוֹ וביסס את האויב בחוזקה אך ורק כדי לְהוֹכִיחַ ולהביא ייסורים שיעוררו לתשובה. לכן, תלונתו של הנביא אינה על עצם העונש, אלא על כך שה' מאפשר לאדם רשע ובוגדני להחריב באכזריות חסרת הבחנה אנשים שהם צדיקים ממנו.
חבקוק, פרק א׳, פסוק י״ב
הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהֹוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.