יצא לכם פעם להיות כל כך בטוחים שמשהו טוב עומד לקרות, עד שדיברתם עליו כאילו הוא כבר קרה? הנביא חבקוק כל כך בטוח שה' יושיע את עם ישראל, שהוא מתאר את העתיד במילים של זמן עבר. הוא משתמש במילים כמו יָצָאתָ וכן מָחַצְתָּ, שפירושה לתת מכה או לעצור. ה' מתערב בהיסטוריה כדי להציל את העם שלו ואת המנהיג המיוחד שהוא בחר, שנקרא מְשִׁיחֶךָ, כמו מלך צדיק או המשיח שעתיד לבוא.
כדי שהישועה תהיה שלמה, ה' עוצר את כוחות הרשע ופוגע במנהיגים שלהם, שנקראים רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע. התבוסה של האויבים היא מוחלטת לגמרי. המילה עָרוֹת מתארת פירוק מהיסוד. הנביא מסביר שהכוח של האויבים יתפרק מהחלק הכי גבוה, ה-צַוָּאר, ועד לחלק הכי נמוך, ה-יְסוֹד, כך שלא יישאר להם כוח להזיק לעולם. בסוף מופיעה המילה סֶֽלָה, שחותמת את התפילה ומזכירה לנו שהישועה של ה' וההיעלמות של הרשע יישארו לנצח.