קרה לכם פעם שהכל מסביב היה מבולגן, רועש או אפילו קצת מפחיד, אבל פתאום הרגשתם לגמרי בטוחים ושמחים רק בגלל שמישהו שאתם סומכים עליו היה איתכם? זה בדיוק מה שהרגיש הנביא. הוא ראה בחזון שלו תקופה שבה יש המון בלאגן בעולם ושום דבר לא נמצא במקום שלו. אבל למרות המצב הקשה, הלב שלו בכלל לא דאג.
כשהוא אומר וַאֲנִי, הוא מדבר בשם כל עם ישראל, ומסביר שגם כשאנחנו מעטים, ה' הוא המגן שלנו שנותן לנו כוח ושומר עלינו. בגלל הביטחון העצום הזה, הנביא מתמלא בתקווה ומשתמש בשתי מילים מיוחדות כדי לתאר את השמחה שלו. המילה אֶעְלוֹזָה מתארת שמחה שרואים מבחוץ, שמחה כל כך גדולה שגורמת לנו לרקוד ולשמוח עם כל הגוף. לעומת זאת, המילה אָגִילָה מתארת שמחה פנימית ונעימה שנמצאת עמוק בתוך הלב.
אנחנו שמחים בַּה' כי אנחנו יודעים שהוא המלך שמנהיג את כל העולם כולו, ואנחנו שמחים בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי, כי ה' הוא גם המושיע הפרטי שלנו, שדואג לעם ישראל באופן מיוחד ועושה לנו ניסים ונפלאות.