דברי הימים ב, פרק כ״ה, פסוק י״ג

II Chronicles 25:13Sefaria

וּבְנֵ֣י הַגְּד֗וּד אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֤יב אֲמַצְיָ֙הוּ֙ מִלֶּ֤כֶת עִמּוֹ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיִּפְשְׁטוּ֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִשֹּׁמְר֖וֹן וְעַד־בֵּ֣ית חוֹר֑וֹן וַיַּכּ֤וּ מֵהֶם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ בִּזָּ֥ה רַבָּֽה׃ {פ}

קרה לכם פעם שהתכוננתם למשהו ממש חשוב, וברגע האחרון הודיעו לכם שאתם לא משתתפים? תחושת העלבון הזו היא בדיוק מה שהרגישו החיילים של צבא אפרים. לאחר שהמלך אמציהו שלח אותם חזרה לארצם ולא נתן להם להשתתף במלחמה, הם הרגישו פגועים ומושפלים מאוד. בתגובה, הם החליטו לנקום בממלכת יהודה.


הפעולה הצבאית שלהם מתוארת במילה וַיִּפְשְׁטוּ, שמסבירה כיצד הם התפזרו והתפשטו בשטח, כמו שלוחמים עושים כשהם באים לקחת שלל. המסלול של ההתקפה, מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן, מגלה לנו משהו מעניין על התזמון שלה. החיילים לא תקפו את ערי יהודה מיד כשהמלך שלח אותם משם. קודם כל הם חזרו לבתיהם שבעיר שומרון בצפון, ורק אז יצאו להתקפה מאורגנת לכיוון דרום. הרי אם הם היו תוקפים מיד בדרך הביתה, המסלול היה הפוך לחלוטין, מדרום לצפון. במהלך ההתקפה הזו, צבא אפרים פגע בשלושת אלפים אנשים מיהודה ולקח איתו רכוש רב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ב
פסוק י״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.