דברי הימים ב, פרק כ״ה, פסוק ט״ז

II Chronicles 25:16Sefaria

וַיְהִ֣י ׀ בְּדַבְּר֣וֹ אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַלְיוֹעֵ֤ץ לַמֶּ֙לֶךְ֙ נְתַנּ֔וּךָ חֲדַל־לְךָ֖ לָ֣מָּה יַכּ֑וּךָ וַיֶּחְדַּ֣ל הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יָעַ֤ץ אֱלֹהִים֙ לְהַשְׁחִיתֶ֔ךָ כִּֽי־עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְתָּ לַעֲצָתִֽי׃ {פ}

מלך יהודה, המסונוור מניצחונותיו, קוטע בזלזול את תוכחת הנביא ושואל הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ, כלומר מי בכלל מינה אותך לייעץ לי. כעסו של המלך נובע מכך שהנביא הציג את דבריו כעצה אישית ולא בשם ה', ולכן הוא פוקד עליו חֲדַל־לְךָ ומאיים עליו באלימות כשהוא שואל לָמָּה יַכּוּךָ, מדוע שתגרום לאנשיי להכות אותך. בעקבות האיום וַיֶּחְדַּל הַנָּבִיא מתוכחתו, שכן כאשר המשך הדברים רק מסכן את חייו וגורם לשומעים להוסיף על חטאם, הוא פטור מלהמשיך. עם זאת, לפני שתיקתו מבהיר הנביא יָדַעְתִּי כִּי־יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְׁחִיתֶךָ, ומכריז כי ה' כבר החליט להביא לאובדנו של המלך במלחמה אבודה מול ישראל. גזרה זו נחתמה כִּי־עָשִׂיתָ זֹּאת וְלֹא שָׁמַעְתָּ לַעֲצָתִי, שכן סירובו של המלך לשוב בתשובה הוביל למצב רוחני שבו ניטלת ממנו הבחירה החופשית כדי שיקבל את עונשו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.