תארו לעצמכם שאתם חיים בעיר מוקפת בחומה חזקה וגבוהה ששומרת עליכם. איך הייתם מרגישים אם פתאום מלך חזק היה מגיע ושובר חלק גדול ממנה? זה בדיוק מה שקרה בירושלים. יואש מלך ישראל ניצח במלחמה את אמציהו מלך יהודה בעיר בית שמש. הוא תפס אותו והביא אותו כשבוי אל עיר הבירה ירושלים. למרות הניצחון, יואש בחר לא לפגוע באמציהו, אלא ללמד אותו לקח ולמנוע ממנו למרוד בו שוב בעתיד.
כדי לעשות זאת, וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם. יואש יצר פרצה ענקית בחומה כדי להראות את הכוח הגדול שלו ולשבור את הגאווה של אמציהו. הוא רצה להוכיח לו שעכשיו, כשהעיר שלו נשארה פתוחה ובלי חומה שלמה, הוא חסר הגנה לחלוטין ולכן אסור לו להתגאות.
יואש התחיל להרוס את החומה מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם והמשיך להפיל אותה לאורך של ארבע מאות אמה, שזה מרחק גדול מאוד, עַד־שַׁעַר הַפּוֹנֶה. השער הזה נקרא כך מפני שהוא היה בנוי ממש בפינה של החומה, ולכן הוא פנה לשני כיוונים שונים. כך יואש השאיר את ירושלים פגיעה, כדי להזכיר לאמציהו מי באמת שולט.