בניגוד למנהג שהיה מקובל לנקום במשפחתו השלמה של פושע, המלך נמנע מענישה של משפחת החוטא. וְאֶת־בְּנֵיהֶם לֹא הֵמִית, אלא נהג כִּי כַכָּתוּב בתורה, כאשר הציון "בספר משה" מופיע כתוספת ביאור. הכלל המנחה אותו הוא שאין להעניש דור אחד בגין מעשיו של דור אחר, ולכן אבות לא ימותו עַל־בָּנִים, כלומר בגלל מעשה ועוון הבנים, וכן להפך. העיקרון הבלעדי הוא שאִישׁ בְּחֶטְאוֹ יָמוּתוּ, כך שכל אדם שמומת נענש אך ורק בגלל חטאו האישי ולא בעטיו של חטא שביצע אדם אחר.
דברי הימים ב, פרק כ״ה, פסוק ד׳
וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם לֹ֣א הֵמִ֑ית כִּ֣י כַכָּת֣וּב בַּתּוֹרָ֡ה בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁה֩ אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־יָמ֨וּתוּ אָב֤וֹת עַל־בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־יָמ֣וּתוּ עַל־אָב֔וֹת כִּ֛י אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ יָמֽוּתוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.