חשבתם פעם מי האנשים שהכי שומרים עלינו ודואגים לנו? המלך יְחִזְקִיָּהוּ התחיל למלוך בירושלים כשהיה בן עשרים וחמש, והוא מלך בה במשך עשרים ותשע שנים. התנ"ך מספר לנו במיוחד שוְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת־זְכַרְיָהוּ. למה כל כך חשוב להזכיר את השם שלה? כדי לתת לה כבוד גדול על כך שהיא הצילה את החיים שלו. כשיחזקיהו היה צעיר, היו אנשים שעבדו עבודה זרה ורצו לפגוע בו באש. אמא שלו, אביה, הגנה עליו בדרך מיוחדת מאוד: היא מרחה על הגוף שלו חומר מיוחד שמגיע מחיה שנקראת סלמנדרה. החומר הזה שמר עליו כמו שריון ולא נתן לאש לגעת בו, וכך בזכותה הוא ניצל והפך למלך.
דברי הימים ב, פרק כ״ט, פסוק א׳
יְחִזְקִיָּ֣הוּ מָלַ֗ךְ בֶּן־עֶשְׂרִ֤ים וְחָמֵשׁ֙ שָׁנָ֔ה וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ אֲבִיָּ֖ה בַּת־זְכַרְיָֽהוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.