דמיינו לעצמכם טקס חגיגי ומרגש בבית המקדש, שבו הכול קורה בתזמון מושלם. המלך חזקיהו נותן פקודה להתחיל להקריב את קורבן העולה. בדיוק ברגע שבו החל העולה, כלומר הרגע המדויק שבו התחילו להעלות את הקורבן על המזבח, קרה עוד משהו מיוחד. באותה שנייה ממש התחילה גם שירת ה׳. הלוויים לא רק שרו בקולם, אלא גם ניגנו בכלי שיר יחד, ובאותו הזמן הכהנים הריעו בחצוצרות. הנגינה היפה הזו נעשתה ועל ידי כלי דויד, שזה אומר שהם השתמשו בכלי הנגינה המיוחדים שהכין דוד המלך. השירה והנגינה המשיכו ברצף מהרגע שהתחילו להעלות את הקורבן ועד שהעבודה הסתיימה לגמרי. אבל שימו לב לדבר מעניין: הלוויים שרו וניגנו אך ורק בזמן קורבן העולה עצמו. כשהמשיכו אחר כך להקריב את המנחה והנסכים שבאו מיד לאחר מכן, השירה כבר פסקה.
דברי הימים ב, פרק כ״ט, פסוק כ״ז
וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ לְהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה לְהַמִּזְבֵּ֑חַ וּבְעֵ֞ת הֵחֵ֣ל הָעוֹלָ֗ה הֵחֵ֤ל שִׁיר־יְהֹוָה֙ וְהַחֲצֹ֣צְר֔וֹת וְעַ֨ל־יְדֵ֔י כְּלֵ֖י דָּוִ֥יד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.