עם התפשטות צו המלך בעם, או מתוך שפע של ברכה אלוהית שפרצה בעקבות הנתינה, וְכִפְרֹץ הַדָּבָר, החלו ישראל להעניק מכל טוב לפרנסת משרתי ה'. הם הביאו רֵאשִׁית, שהיא תרומה גדולה או ביכורים, מגידולי דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, קרי יין ושמן, ואף הוסיפו בהתנדבות פרי או דְּבַשׁ תמרים אף על פי שאין בכך חובה מן התורה. העם פרץ את גבולות ההלכה היבשה והביא תרומות גם מוְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה, שכללה פירות אילן, ירקות וקטניות. התגייסות זו הגיעה לשיאה בהבאת וּמַעְשַׂר הַכֹּל, כאשר ישראל עישרו באופן גורף את כל רכושם, החל ממעשר בהמה ועד לרווחים כלכליים, כדי להבטיח פרנסה בשפע ללומדי התורה.
דברי הימים ב, פרק ל״א, פסוק ה׳
וְכִפְרֹ֣ץ הַדָּבָ֗ר הִרְבּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ רֵאשִׁ֣ית דָּגָ֗ן תִּיר֤וֹשׁ וְיִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וְכֹ֖ל תְּבוּאַ֣ת שָׂדֶ֑ה וּמַעְשַׂ֥ר הַכֹּ֛ל לָרֹ֖ב הֵבִֽיאוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.