הפניה למקורות היסטוריים מורחבים בסוף תקופת שלטונו של מלך טומנת בחובה לעיתים אירועים דרמטיים שהושמטו מן הכתוב במכוון. המילים וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה רומזות למעשים חמורים המפורטים בספר דברי הימים. לאחר שיואש סר מדרך הישר, הוכיח אותו זכריה בן יהוידע הכהן. בתגובה, ציווה המלך להורגו בחצר בית ה'.
עונשו של יואש על רצח זכריה הגיע כעבור שנה, כאשר צבא ארם תקף שוב. בניגוד למערכה הקודמת, הפעם היה זה כוח קטן שהגיע ללא מלך ארם, חזאל. הארמים השחיתו את שרי יהודה, פגעו קשות ביואש והותירו אותו סובל ממחלות רבות, מצב שבעקבותיו קשרו עליו עבדיו קשר להורגו. הסיבה שירמיהו, כותב ספר מלכים, בחר שלא לפרט אירועים אלו היא שהמעשה היה מפורסם וידוע מאוד בימיו, שכן דמו של זכריה נותר תוסס במקומו ולא שקט [מלבי"ם].