קרה לכם פעם שהתנהגתם ממש יפה כשהמבוגרים היו בסביבה, אבל ברגע שהם יצאו מהחדר היה לכם קשה להמשיך להקפיד על הכללים? זה בדיוק מה שקרה למלך יהואש. יהואש היה מלך מיוחד, אחד ממעט מאוד מלכים שעליהם נאמר שעשו מעשים טובים ונכונים בעיני ה'. אבל ההתנהגות הטובה הזו לא נמשכה לתמיד.
הכתוב מספר לנו שיהואש הלך בדרך הישרה כׇּל־יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ. המילה הוֹרָהוּ פירושה לימד אותו או הדריך אותו. המשמעות היא שיהואש היה צדיק רק באותם ימים שבהם המורה שלו, יהוידע הכהן, היה בחיים והראה לו את הדרך.
למה זה קרה? מפני שיהואש לא באמת למד והפנים את הדברים בתוך הלב שלו. הוא פשוט עשה מה שאמרו לו וציית להוראות החיצוניות. לכן, ברגע שהמורה שלו נפטר והפסיק להדריך אותו, יהואש כבר לא ידע איך להמשיך בדרך הטובה. שרים אחרים באו אליו, החמיאו לו מאוד ובלבלו אותו, ובלי המורה החכם שישמור עליו, הוא הקשיב לעצות לא טובות, עזב את הדרך הישרה והשחית את מעשיו.