מלכים ב, פרק ז׳, פסוק ט״ז

יצא לכם פעם לחשוב איך מציאות קשה יכולה להשתנות לטובה ברגע אחד קטן? בני ישראל בעיר שומרון סבלו מרעב כבד מאוד בגלל מצור של האויב, אבל אז התרחש מהפך. וַיֵּצֵא הָעָם מתוך העיר, וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם שזה אומר שהם יצאו ולקחו את כל המזון הרב שהשאיר אחריו צבא ארם כשברח. בגלל שמחנה האויב היה עצום והעיר שומרון הייתה קטנה, נוצר פתאום שפע גדול של אוכל, והמחירים היקרים צנחו מיד למחיר זול ורגיל. כל זה קרה בדיוק כִּדְבַר ה'. לא היה צורך בנס של אוכל שיורד מהשמיים, אלא מספיק שהאויב הסתלק כדי שההבטחה תתקיים. בשער העיר עמד השליש, שומר מטעם המלך, שניסה לעצור את ההמון הרעב כדי לשמור את האוכל לאוצר המלוכה. אם הוא היה מצליח, המזון היה נשאר יקר. אך מרוב שהאנשים מיהרו ודחפו כדי להגיע לאוכל, השומר נהרג. זה היה העונש שלו על כך שלעג לנביא ולא האמין ביכולת של ה' להביא שפע מהר כל כך. הוא אומנם זכה לראות את האוכל בעיניו, אך לא זכה לאכול ממנו. הנס המדהים הזה קרה בלילה הראשון של חג הפסח, ולזכר אותה הצלה פתאומית, אנחנו קוראים את הסיפור הזה בבית הכנסת בשבת שלפני החג, שנקראת "שבת הגדול".