חשבתם פעם מה קורה כשעיר שלמה, שהייתה רעבה מאוד, מגלה פתאום שפע של אוכל? כולם ממהרים החוצה בלי לחשוב פעמיים. כדי לשמור על הסדר בדוחק הגדול הזה, וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת הַשָּׁלִישׁ. השליש היה קצין מיוחד שהעביר הודעות בין המלך לנביא, והוא אותו שר אֲשֶׁר נִשְׁעָן עַל יָדוֹ, כלומר השר שהמלך נעזר בו רק יום קודם לכן.
המלך שלח את הקצין לעמוד עַל הַשַּׁעַר כדי לכוון את ההמון ולמנוע בלאגן. הקצין היה כל כך בטוח בעצמו שהוא אפילו לא לקח איתו כלי נשק, כי הוא חשב שהאנשים יקשיבו לו רק בגלל שהוא שר חשוב. אבל המציאות הייתה אחרת. מרוב שהאנשים היו רעבים ורצו אל האוכל, קרה אסון: וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת. הקצין נפל מרוב הדחיפות של ההמון ומצא את מותו.
הסוף העצוב הזה לא קרה במקרה, אלא בדיוק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו. יום קודם לכן, כשהמלך הגיע אל הנביא אלישע, המלך דווקא נרגע מהכעס שלו והקשיב. אבל אז הקצין קפץ בחוצפה, התערב בשיחה שלא הייתה מופנית אליו, וזלזל בנבואה של אלישע. בגלל הגאווה שלו והרצון שלו לסכסך, נקבע משמיים עונש מדויק להתנהגות שלו: הוא יראה בעיניים שלו את כל האוכל שהגיע לעיר, אבל לא יזכה לטעום ממנו.