ארבעת המצורעים יצאו אל עבר מחנה האויב בנשף, כלומר בשעת הערב ודמדומי החמה, כדי לחמוק מעיני החיילים הארמים שהיו עלולים להחזירם לעיר המורעבת, וכן כדי להספיק לבשר על הישועה בטרם יעבור הזמן שנקבע בנבואת אלישע. כאשר הגיעו עד קצה מחנה ארם, אל עמדות השומרים החיצוניות והמרוחקות, גילו להפתעתם כי המקום נטוש והאוהלים ניצבים בשלמותם, אך ואין שם איש. ריקנות המחנה נבעה מנס שהתרחש מוקדם יותר, כאשר ה' השמיע לארמים קולות של צבא אדיר מתקרב. מתוך פחד שמא מלך ישראל שכר צבאות זרים נגדם, הארמים נסו מיד על נפשם ברגל, מבלי שהיה להם פנאי אפילו לרתום את בהמותיהם.
מלכים ב, פרק ז׳, פסוק ה׳
וַיָּקֻ֣מוּ בַנֶּ֔שֶׁף לָב֖וֹא אֶל־מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיָּבֹ֗אוּ עַד־קְצֵה֙ מַחֲנֵ֣ה אֲרָ֔ם וְהִנֵּ֥ה אֵֽין־שָׁ֖ם אִֽישׁ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.