שמואל ב, פרק י״א, פסוק כ״ו

תחשבו על מצב שבו כולם מסביב בטוחים שמשהו מסוים קרה, אבל רק מעטים יודעים את האמת המלאה. כשמגיעה הבשורה העצובה על מותו של אוריה בשדה הקרב, בת שבע שומעת על כך מיד. הכתוב מספר לנו שותספד, כלומר היא קיימה את כל מנהגי האבלות ובכתה עליו כמו שצריך. אבל אם קוראים ממש בזהירות, שמים לב למשהו מעניין. בהתחלה התנ"ך קורא לאוריה אישה, מילה שמראה על חיבה וקשר של נישואין. ככה בדיוק חשבו כל האנשים בעם, שהם עדיין זוג נשוי רגיל. אבל מיד אחר כך, כאשר היא מספידה אותו, התנ"ך משנה מילה וקורא לו בעלה, מילה שמראה על קשר טכני יותר. למה? כי בת שבע ידעה סוד שהעם לא ידע. באותם ימים, חיילים שיצאו למלחמה היו משאירים לנשותיהם מסמך פרידה מיוחד. לכן, היא בעצם הספידה אותו כשהיא יודעת שהקשר ביניהם כבר הסתיים לפני כן. תקופת האבל הזו מול כולם אפשרה לדוד המלך להתחתן איתה מיד לאחר מכן. ככה הם עשו צעד מהיר כדי להסתיר מהאנשים את העובדה שהיא כבר מצפה לתינוק. למרות שהעם לא ידע מה באמת קרה, הכל היה גלוי וברור לפני ה׳.