יצא לכם פעם לחשוב איך סודות קטנים יכולים להפוך לסיפורים גדולים שמשנים את הכול? כשדוד המלך שלח לקרוא לבת שבע, הוא ניסה לוודא שהכול נעשה לפי הכללים. באותם ימים, כל חייל שיצא למלחמה בצבא דוד השאיר לאשתו מסמך מיוחד שנקרא גט. המסמך הזה אמר שאם החייל לא יחזור, אשתו נחשבת לאישה פנויה. השליחים של דוד בדקו היטב ולבת שבע אכן היה את המסמך הזה, ולכן מבחינה חוקית היא לא נחשבה באותו רגע לאישה נשואה. מאוחר יותר, דוד דאג שבעלה אוריה לא יחזור מהמלחמה, כדי שהמסמך באמת יפעל.
הכתוב מספר לנו שבת שבע מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ. המילה מִתְקַדֶּשֶׁת אומרת שהיא מטהרת את עצמה, והמילה מִטֻּמְאָתָהּ מסבירה שהיא רחצה וטבלה כדי להיטהר בדיוק לפי כללי התורה. דוד נזהר מאוד לשמור על הכללים האלה לפני שנפגש איתה.
אבל למה הכתוב מזכיר את הטהרה שלה דווקא בשלב הזה של הסיפור? הסיבה קשורה לתינוק שעמד להיוולד. בגלל שבת שבע בדיוק סיימה להיטהר, היה ברור ללא שום ספק שהתינוק הוא בנו של דוד. דוד תכנן לשמור את המפגש הזה בסוד מוחלט ולגדל את הילד בעצמו, כדי לא לגרום לחילול ה'. הוא קיווה שהכול יעבור בשקט, אבל התוצאות של אותו מפגש נסתר הביאו איתן אירועים שממש לא היה אפשר להסתיר.