שמואל ב, פרק י״א, פסוק י״ב

II Samuel 11:12Sefaria

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אוּרִיָּ֗ה שֵׁ֥ב בָּזֶ֛ה גַּם־הַיּ֖וֹם וּמָחָ֣ר אֲשַׁלְּחֶ֑ךָּ וַיֵּ֨שֶׁב אוּרִיָּ֧ה בִירוּשָׁלַ֛͏ִם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּמִֽמׇּחֳרָֽת׃

תארו לעצמכם שאתם מנסים לשכנע מישהו ללכת הביתה לנוח, אבל הוא פשוט מתעקש להישאר בתפקיד שלו. מה עושים? המלך דוד רואה שאוריה מסרב לרדת לביתו, ולכן הוא מחליט לשנות את התוכנית ולעכב אותו בירושלים. דוד אומר לאוריה שֵׁב בָּזֶה, כלומר תישאר במקום הזה, ומבטיח לו שרק וּמָחָר אֲשַׁלְּחֶךָּ חזרה אל שדה הקרב.


למה דוד עשה את זה? הייתה לו תוכנית כפולה. קודם כל, דוד הבין שאוריה עומד בפתח הארמון כי הוא דרוך ומחכה לפקודה לצאת למלחמה. דוד קיווה שברגע שאוריה ישמע שהוא יוצא רק מחר, הוא יירגע, יבין שיש לו זמן פנוי, ואולי ינצל את ההזדמנות ללכת לביתו. בנוסף, הזמן הזה אפשר לדוד להזמין את אוריה לסעודה. דוד קיווה שאחרי שאוריה יאכל וישתה יין, מצב רוחו יהיה טוב והוא סוף סוף ילך לנוח בביתו. בסופו של דבר, וַיֵּשֶׁב אוּרִיָּה בִירוּשָׁלִַם בַּיּוֹם הַהוּא וּמִמָּחֳרָת, כלומר הוא באמת נשאר בעיר וחיכה עד שדוד שלח אותו לבסוף לדרכו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״א
פסוק י״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.