השעות המאוחרות של היום מוצאות את המלך לאחר מנוחה ממושכת, כשהוא מתפנה מעיסוקיו הציבוריים לטובת טיול פרטי בארמונו. הקימה לְעֵת הָעֶרֶב מעידה על כך שדוד סעד סעודת מלכים כבדה והתענג בתענוגות, ולכן ישן עד שעה מאוחרת. חוסר העיסוק בצרכי העם וההתמסרות למנוחה ולטיול הם שהובילו אותו בסופו של דבר לידי עבירה [מלבי"ם].
בתקופה זו היו רוב הגגות שטוחים ושימשו כמקום נוח להליכה ולטיול. מכיוון שארמון המלך היה גבוה משאר בתי העיר, ההליכה על הגג אפשרה לדוד להשקיף על הסביבה כולה מבלי שייראה [ביאור שטיינזלץ].
באשר לתיאור הראייה מֵעַל הַגָּג, הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לזווית ההסתכלות של דוד, שהשקיף מגגו הגבוה כלפי מטה אל האשה [מצודת דוד, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. עצם הראייה ממקום גבוה כל כך מלמדת שדוד לא נמנע מלהסתכל, אלא כיוון את מבטו כלפי מטה אל החצרות שמתחתיו ולא עצם את עיניו [מלבי"ם]. עם זאת, קיימת הבחנה לגבי מיקומה המדויק של האשה בעת הרחצה. יש המפרשים כי היא רחצה בתוך ביתה למטה [רד"ק], ויש הסבורים כי רחצה על גג ביתה שלה [ביאור שטיינזלץ]. האשה שראה הייתה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד, והיא מיד מצאה חן בעיניו [ביאור שטיינזלץ].