תארו לעצמכם שאתם מגלים משהו כל כך חשוב, שאתם חייבים להודיע אותו מיד למישהו אחר. זה בדיוק מה שקרה לבת שבע. המילים וַתַּהַר הָאִשָּׁה מספרות לנו שבת שבע נכנסה להיריון. היא הרגישה והבינה את מצבה מהר מאוד, ולכן מיהרה לשלוח למלך דוד מסר דחוף עם שתי מילים קצרות וברורות: הָרָה אָנֹכִי, כלומר, אני עומדת ללדת תינוק. בת שבע רצתה שדוד ידע בוודאות שהתינוק הזה הוא שלו. איך היא הייתה כל כך בטוחה בכך? המפרשים מסבירים שבעלה, אוריה, עזב את הבית כבר לפני כמה חודשים. בגלל שעבר כל כך הרבה זמן מאז שהוא יצא לדרכו, היה ברור לחלוטין שהתינוק שייך לדוד.
שמואל ב, פרק י״א, פסוק ה׳
וַתַּ֖הַר הָאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.