המעשה בין דוד לבת שבע אירע בדיוק במועד המתאים ביותר להתעברות, וכתוצאה מכך וַתַּהַר הָאִשָּׁה. בת שבע הרגישה מיד בשינויים הגופניים שהעידו על קליטת ההיריון, ומיהרה לשלוח לדוד מסר דחוף שבו הכריזה הָרָה אָנֹכִי. בהודעתה היא הבהירה למלך כי העובר הוא בוודאות שלו. ודאות זו נשענה על פער הזמנים של מספר חודשים מאז שעזב אותה בעלה אוריה, תקופה שהספיקה כדי להוכיח מעל לכל ספק שההיריון אינו ממנו אלא מדוד.
שמואל ב, פרק י״א, פסוק ה׳
וַתַּ֖הַר הָאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.