תחשבו על רגע שבו הייתם צריכים לספר למישהו משהו שאולי יכעיס אותו. איך בוחרים את המילים הנכונות? השליח מגיע אל דוד המלך כדי לדווח לו על מה שקרה בקרב. הוא מספר שהחיילים התקרבו מאוד אל חומת העיר של האויב. בדיוק אז, האויבים התחילו להתקיף מלמעלה. המילים וַיֹּרְאוּ הַמּוֹרִאים פירושן שהמגינים שעל החומה ירו חיצים וזרקו אבנים. בתנ"ך המילים האלו נכתבות עם אותיות נוספות, וזה בא ללמד אותנו שהירי שלהם היה חזק ועוצמתי מאוד.
בגלל ההתקרבות המסוכנת לחומה, כמה מחיילי דוד נפגעו, וביניהם גם אוריה החיתי שהיה המפקד של הכוח באותו אזור. השליח פחד מאוד שדוד יכעס על הטעות הצבאית של ההתקרבות לחומה. לכן, הוא בחר בחוכמה להוסיף מיד את המילים וְגַם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת, בלי לחכות לתגובה של המלך. הוא קיווה שהבשורה הזו תמנע מהמלך לכעוס עליו.
הדבר המעניין הוא שהשליח בכלל לא ידע את המשמעות הנסתרת שמאחורי המילים שלו, ולא הבין למה הבשורה על אוריה כל כך חשובה. אבל יואב שר הצבא, ששלח אותו, העריך מראש שהשליח יפחד מתגובת המלך, ימהר לספר הכל ברצף אחד, וכך ימסור לדוד בדיוק את המידע שציפה לו.