שמואל ב, פרק י״א, פסוק כ״ד

השליח מוסר לדוד את דיווח הקרב במלואו, מבלי להבין את המשמעות הנסתרת של שליחותו. הוא מדווח כי כאשר חיילי דוד התקרבו לחומה, וַיֹּרְאוּ הַמּוֹרִאים, כלומר המגינים ירו עליהם חיצים ואבנים בעוצמה רבה. כתוצאה מירי זה נהרגו מעבדי המלך, ובהם אוריה ששימש כמנהיג הכוח באותה גזרה. מתוך חשש שההתקרבות המסוכנת לחומה תעורר את כעסו של המלך, השליח ממהר להוסיף ברצף אחד וְגַם עַבְדְּךָ אוּרִיָּה הַחִתִּי מֵת. בכך הוא פועל בדיוק כפי שצפה יואב, שהעריך מראש כי השליח יקדים למסור את הבשורה כדי להימנע מנזיפה.