חשבתם פעם מה קורה כשמנסים להסתיר סוד, ולפעמים מסתבכים בגלל זה אפילו יותר? דוד המלך רוצה לשמור בסוד את הקשר שלו עם בת שבע, ולכן הוא חושב על תוכנית חשאית. הוא שולח מכתב למפקד הצבא שלו עם פקודה מדויקת מאוד לגבי אוריה, בעלה של בת שבע, שנמצא עכשיו בשדה הקרב.
דוד מורה למפקד: הָבוּ, כלומר, שימו או הציבו את אוריה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, בדיוק במקום שבו הקרב הכי קשה וסוער. אוריה גם ככה היה מפקד אמיץ שעמד בשורה הראשונה מול האויב, אבל הפקודה האמיתית של דוד מסתתרת במילים וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו. דוד מצווה על שאר החיילים לסגת אחורה ברגע המכריע ולהשאיר את אוריה לגמרי לבד בחזית, בלי שאף אחד יגן עליו או יעזור לו. המטרה של התוכנית היא וְנִכָּה וָמֵת, כדי שהאויב יפגע בו והוא יפול בקרב.
אולי תשאלו את עצמכם למה דוד בחר בדרך הזאת ולא העמיד את אוריה למשפט מסודר? הסיבה היא שמשפט פומבי מול כולם היה מגלה את הסוד, והעם היה עלול לכעוס ולמרוד בדוד. חשוב לדעת שדוד לא שלח את החיילים למשימה מסוכנת ומיותרת רק בשביל זה; המלחמה התנהלה כרגיל, ואוריה נפגע אך ורק בגלל הפקודה להתרחק ממנו ולהשאיר אותו לבד. דוד תכנן שאחרי שאוריה יפול בקרב, הוא יוכל לשאת את בת שבע לאישה באופן רשמי, וכך כולם יחשבו שהכול קרה כרגיל והסוד שלו יישמר.